אסטרטגיית AI ארגונית צריכה לענות על שש שאלות מעשיות: איזה תהליך משפרים, איך מודדים הצלחה, באילו נתונים מותר להשתמש, אילו פעולות המערכת רשאית לבצע, היכן נדרש אישור אנושי ומי אחראי עליה בייצור.
מתי כדאי להתחיל בתהליך אסטרטגיה?
התהליך מתאים כאשר יש כמה מקרי שימוש אפשריים אך אין דרך משותפת להשוות ערך, סיכון ומאמץ ביצוע. הוא מתאים גם לצוות שכבר בנה אב-טיפוס וצריך לקבל החלטות על זהות, גבולות נתונים, פלטפורמה, הערכה ובעלות תפעולית.
אילו החלטות מתקבלות לפני תכנון הארכיטקטורה?
- תהליך: המשתמש, ההחלטה או נקודת ההעברה שהמערכת תשפר.
- תוצאה: המדדים העסקיים ומדדי האיכות שלפיהם תיבחן המערכת.
- סמכות: האם המערכת עונה, ממליצה, מנסחת או מבצעת פעולה.
- ראיות: מקורות הנתונים המאושרים והיכולת להתחקות אחר התשובה.
- סיכון: המקומות שבהם נדרשים אישור אנושי, תיעוד והתנהגות חלופית.
- בעלות: תפקידי המוצר וההנדסה שיתפעלו את היכולת לאחר ההשקה.
מה ההבדל בין אב-טיפוס לארכיטקטורת ייצור?
| החלטה | אב-טיפוס | ייצור |
|---|---|---|
| גישה לנתונים | מדגם שנבחר ידנית | גישה לפי הרשאות למערכות מאושרות |
| התנהגות המודל | בדיקה ידנית של דוגמאות | בדיקות בגרסאות, קטגוריות כשל ושערי שחרור |
| פעולות | קריאה בלבד או סימולציה | כלים מוגבלים, אישורים, לוגים ונתיבי ביטול |
| תפעול | המפתח עוקב אחרי הדמו | בעלים מוגדרים, ניטור, בקרת עלות ותגובה לתקלות |
מה מקבלים בסיום?
התוצר הוא חבילת החלטות להנהלה ולהנדסה: מפת מקרי שימוש מתועדפת, גבולות ארכיטקטורה, דרישות נתונים ואינטגרציה, מודל סיכונים ואישורים, קריטריוני הערכה, סדר ביצוע ותוכנית בעלות. זהו מסמך עבודה לביצוע, לא מצגת AI כללית.
מה השלב הבא?
כאשר הארכיטקטורה מוכנה לבנייה, ממשיכים ליישום AI לייצור. אם המגבלה היא יכולת הצוות או הבעלות, נעזרים בבניית צוות פיתוח וליווי CTO חלקי. המדריך ליישום AI בארגונים מסביר את המסלול המלא.